״כמו שפגע בנו פה טיל במשרד, פגע בנו טיל בהנפקה״: מנכ"ל קלטורה מסכם 3 שנים קשות
אם לחברת קלטורה היו חסרות צרות, הרי שלפני חודש פגע בה טיל של שלוש וחצי טונות. לא מטאפורי, אלא אמיתי לגמרי. מיירט שפגע בטיל ששוגר מלבנון בנובמבר פירק אותו לכמה חלקים ואחד הגדולים שבהם חדר הישר למשרדיה החדשים של קלטורה במגדל MAX ברמת גן. החברה עדיין מתנהלת כשחצי מאחת משלוש הקומות שהיא מאכלסת סגורה ומגודרת, אבל עבור מנהלי ועובדי קלטורה זה נראה כבר כעוד אחד מהאסונות והקשיים שפוקדים את החברה בשלוש השנים האחרונות מאז הנפקתה בוול סטריט ב־2021. האסון האמיתי, שמגמד את כל היתר, הוא הירצחה של עינב אלקיים, ראש צוות בקלטורה, במסיבת הנובה ב־7 באוקטובר. בעלה של אלקיים, אור לוי, נחטף ובנם אלמוג בן ה־3 גדל כבר יותר משנה ללא שני ההורים. בכניסה לקלטורה קשה לפספס את פינת ההנצחה לאלקיים ויחד עם הגידור מסביב לאיזור נפילת הטיל הלבנוני, התחושה היא בהחלט של זירת קרב ולא רק במובן העסקי. אבל גם בגזרה העסקית אלה היו שנתיים קשוחות עבור קלטורה. מנייתה קרסה ב־80%, היא ניצלה בעור שיניה מניסיון השתלטות מצד סטארט אפ הרבה יותר קטן ממנה, קיימה שני סבבי פיטורים בהם נפרדה מיותר מ־200 עובדים ועברה מקצב צמיחה דו־ספרתי גבוה בתקופת הקורונה לקפאון.
וכעת, כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, קלטורה שכרה את בנק ההשקעות ג'פריס במטרה לבחון את האפשרויות העומדות בפניה, ובראשן מכירה לחברה אחרת, מיזוג או ביצוע רכישה משמעותית. החברה נסחרת כיום לפי שווי של 350 מיליון דולר והשאיפה היא לבצע עסקה לפי שווי של 400—500 מיליון דולר. קלטורה יוצאת להליך המדובר על רקע התאוששות במניה שלה, וכן על רקע תקופה טובה יותר בענף שבו היא פועלת. מסוף אוקטובר זינקה המניה של קלטורה ב־84%, וביום שישי האחרון היא זינקה ב־11% נוספים
כמעט כל חברות ההייטק חולמות להנפיק בניו יורק וקלטורה היא דוגמא טובה לחלום כזה שהתגשם, אבל כנראה גרם יותר נזק מתועלת. כאשר קלטורה היתה חד קרן, אחד מהראשונים בישראל, היא היתה לשם דבר. בין חברות הטכנולוגיה הפרטיות הראשונות שהצליחו לעבור את מחסום ההכנסות של 100 מיליון דולר ואפילו היתה רווחית. כחברה שהוקמה ב־2006 היא באמת היתה חיה נדירה. גם המייסדים שלה החזיקו בכל הקלפים הנכונים - רון יקותיאל, המנכ"ל הוא טייס לשעבר, ד"ר מיכל צור וד"ר שי דוד היו אחרי אקזיט מסאיוטה והמייסד הרביעי, ערן איתם, היה מחבורת ICQ שחתומה על האקזיט הישראלי הראשון. לאורך השנים קלטורה גייסה הון ממיטב השמות והקרנות בארה"ב ומעולם אפילו לא שיתפה את הקרנות הישראליות. קלטורה, ג'יבריש של המלה CULTURE, שם שנבחר יחד עם הלוגו כשהמייסדים עוד לא החליטו בכלל במה יעסקו, הפכה לאחד השמות החמים.
איתות ראשון מהיקום
החבורה החליטה ללכת על שוק הווידיאו שהחל להתפתח יחד עם האצת הגלישה באינטרנט ובהמשך עם הופעת הסמארטפונים. היא אכן הונפקה ב־1.2 מיליארד דולר ואפילו לא באמצעות ספאק, אבל כבר אז היקום אותת לה משהו. הניסיון הראשון להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד דולר ולגייס כ־300 מיליון דולר לא צלח. אבל מאז הניסיון השני שכן הכניס אותה להיכל התהילה של חברות הטק, מנייתה צנחה ומתקשה להתרומם. היום היא נסחרת בשווי שוק של 350 מיליון דולר, שאליו הגיעה אחרי עלייה של 20% מתחילת השנה, הרבה פחות מנאסד"ק. שוק הווידיאו שפרח בקורונה דעך וכל המייסדים פרט ליקותיאל עזבו. חרף התלאות יקותיאל מתעקש להמשיך לנהל את קלטורה ביד רמה ולקוות ששלוש השנים האחרונות בחייה לא מלמדות על שלוש השנים הבאות, והוא נשאר כדי להוכיח ששוק הווידיאו הארגוני יכול להיות גדול שוב. שוק ההון עדיין סקפטי וניתן לראות זאת לא רק במכפיל של כ־1.7 על ההכנסות שבו נסחרת קלטורה, אלא גם חברות כמו VIMEO שנסחרת במכפיל דומה או או זום שנסחרת במכפיל של 3.7. ואף שזום היא עדיין השחקנית הגדולה בתחום הווידיאו הארגוני, עם שווי של 24 מיליארד דולר, מנייתה רחוקה ב־85% מהשיא בתקופת הקורונה, בדיוק כמו קלטורה. VIMEO איבדה גם היא כ־90% מאז ונסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר.
בדיעבד אתה מתחרט על ההנפקה, הרבה מהדברים שקרו היו נמנעים לו הייתם נשארים פרטיים?
"יש דברים שאתה לא יכול לצפות, בדיוק כמו שפגע בנו פה טיל במשרד, פגע בנו טיל בהנפקה. בניסיון הראשון לא היה חסר ביקוש, אבל באותו השבוע התרסקה קרן הגידור ארקגוס עם נכסים מנוהלים של 30 מיליארד דולר ואחרי 14 חודשים של ירוק בוול סטריט פתאום המסכים הפכו לאדומים. כולם הזדעזעו והורידו סיכון. גולדמן סאקס, שהובילו את ההנפקה, באו אליי לבנים לשיחה אחרי הנפילה ואמרו בואו נחכה אחרי פסח. אחרי שלושה חודשים הנפקנו בשווי נמוך יותר, אבל בינתיים הכנסנו את אורקל כשותף אסטרטגי. ברור שאם היינו יוצאים להנפקה קודם היה לנו יותר מזומן, אבל אלה החיים. אחרי זה היה לנו ניסיון השתלטות עויינת על החברה, וכמעט במקביל חבר דירקטוריון ותיק ומאוד מרכזי נפטר לפתע מהתקף לב. היה גם לקוח מאוד מרכזי שנעלב פוליטית מכך שעבדנו גם עם המתחרה שלו וחתך אותנו החוצה, ומדובר באחת החברות הגדולות בעולם. בקיצור, כמו כל החברות, המסלול רצוף בטילים שאתה לא יודע לצפות אותם, אבל את כולם אתה חוטף", עונה יקותיאל בפתיחות וצבעוניות האופיינים לו.
יש עוד בכלל יתרונות מבחינתך להיות ציבורי?
"בעולם אידיאלי, אם הייתי יודע את כל מה שאני יודע היום, לא הייתי עושה הרבה דברים. אבל גם השווי כחברה פרטית הוא לא אמיתי, כמו גם השווי הנוכחי שלנו".
לרוב השווי שנקבע על ידי חכמת ההמונים בשוק הציבורי, נחשב דווקא לכזה שמשקף את המציאות.
"כרגע זו נקודת עוגן סבירה ולגיטימית, אני לא קורא על זה תיגר. מצד שני, אם בעלי המניות שלך לא רוצים למכור במחיר זה, כנראה זה לא המחיר האמיתי. אם זה היה השווי האמיתי, הם כולם היו מוכרים ובעלי המניות שלנו לא מוכרים, אף שאפשר לומר שהם רצו את ההנפקה כדי לממש את ההחזקות, לפחות חלק מהן. חמשת המשקיעים הגדולים שלנו לא מכרו מניה אחת מאז ההנפקה והם אומרים לנו 'אתם שווים הרבה יותר'. היחידים שמכרו הם אינטל קפיטל ונוקיה, שמחוייבים למכור כשחברה הופכת לציבורית. אז כרגע התמחור של קלטורה דומה למישהו שבא אלייך הביתה ונותן לך הצעה מגוחכת על הנכס, הרי לא תמכרי כי זה לא המחיר האמיתי".
ולהתנהלות עסקית, עדיף לבוא ללקוח פוטנציאלי או לעובד כיוניקורן או חברה ציבורית ששווה 300 מיליון דולר?
"נחמד להתהדר ולשים נוצות אבל ברוב חברות ההייטק הפרטיות הנוצות לא להן. וההתהדרות היא לא אמיתית. יש את השווי ויש את הביצועים מתחת למכסה המנוע. האינטרס של כל בעלי המניות בחברות הפרטיות הוא לשמר את השווי הגבוה הזה גם אם העולם כבר השתנה 500 פעמים. אני מעדיף לחיות חיים אותנטיים ולא חיים של פייק. אבל אנחנו גם לא מחבקי עצים וברור שלא נעים להיות בשווי הנמוך, אבל יש בזה משהו שמנקה את האגו".
חשבתם להירשם לבורסת תל אביב במסגרת הרישום הכפול? כאן תוכלו לקבל יותר תשומת לב כחברה ששווה כמיליארד שקל?
"זה לא על הפרק כרגע".
קלטורה היא לכאורה המועמדת המושלמת לרישום כפול, אבל נדמה שבחברה מחפשים להתרחק מהזיהוי הישראלי. היא רשומה בכלל כחברה אמריקאית, רק חצי מ־700 עובדיה יושבים כאן, אך לדברי יקותיאל היא ניזוקה מהזיהוי הישראל מאז פרוץ המלחמה. עקב כך, יקותיאל מבקש לא להרחיב גם על שירות המילואים אליו התנדב בעקבות 7 באוקטובר ושירות מילואים של בכירים נוספים בחברה.
"21 שנה לא עשיתי מילואים ואחרי 7 באוקטובר, כשאני כבר הרבה מעל גיל 50, התנדבתי למילואים. לא טסתי כמובן, אלא עבדתי כטייס באוגדות ביחידה לשיתוף פעולה. אבל לא נדבר על זה - אנחנו חוטפים נזקים מקישור לישראל, כבר איבדנו ביזנס בגלל הזהות הישראלית שלנו ולכן מעדיף לא להרחיב על מה כל אחד עושה פה במסגרת הצבאית".
איפה נפגעתם בשל היותכם ישראלים?
"היה עכשיו מכרז גדול במזרח אסיה וניפו משם את כל החברות הישראליות, כולל אותנו. שני ספקים ישראלים שהיו בעבר בפרויקט כבר לא שם. מדינות מוסלמיות באיזור שלפני כן עבדנו בהן הוציאו אותנו מחוזה קיים וגם לא זכינו בהמשך".
חרף זאת חשוב לו להדגיש שקלטורה, שמתמחה בניהול מערכי ווידיאו גדולים, הפכה מאז המלחמה לאחראית על כל מאגר הווידיאו הלאומי שמשמר את כל קטעי הווידיאו שנצברו ממקורות שונים מאז 7 באוקטובר, כולל אחסון וניהול גישה לסרט הזוועות של 47 דקות. פעילות זו החלה בעקבות פניה שהגיעה מגורמים ממשלתיים, אך במקביל הקימה קלטורה גם אתר STAND 4ISRAEL שמספק תכנים למאמצי ההסברה.
בוא נדבר על הביזנס, מה עושה לחברה מסע כל הדרך משווי של יותר ממיליארד דולר לקצת פחות ממיליארד שקל בהתנהלות העסקית ותפעולית?
"אף פעם לא קפצתי בראש גם כשהיינו יוניקורן. מה שהיה לי חשוב שגם לאורך השנים האחרונות מעולם לא ירדנו בהכנסות. לא צמחנו, אבל נכנסנו ללקוחות ענקיים כמו אמזון וסיילספורס".
ובכל זאת, אתם כמעט בני 20 וקצב ההכנסות השנתי שלכם הוא 200 מיליון דולר, גם חברות מבציר ההנפקות של 2021 עקפו אתכם מזמן.
"אנחנו לגמרי בהאצה של צמיחה עכשיו ובניגוד למרבית החברות האחרות חזרנו גם להיות רווחיים כמו בעבר כשגם עברנו בשנתיים מתזרים שלילי ב־65 מיליון דולר לתזרים חיובי. ב־2021 כשבאנו להנפקה נזפו בנו על כך שהיינו רווחיים, אז לקחנו את הרווחים והשקענו בפיתוח מוצרים חדשים. מיד לאחר מכן צעקו עלינו תחתכו תחתכו ואנחנו לא יכולנו כי כבר נכנסנו למהלך משמעותי. תעשיית טכנולוגיית הווידיאו חטפה חזק בגלל אפקט הפוסט קורונה כי כולם קנו הרבה ואחרי זה באה המלחמה פה. הכל יחזור כי אנחנו מביאים לקוחות חדשים ונכנסים לשווקים נוספים ויש לנו 80 מיליון דולר בקופה".
לקלטורה יש שלוש רגליים. הסיבה לכך שהחברה יורה לכל הכיוונים היא גם היסטורית, אבל גם נובעת מכך שלא ברור אם שוק הווידיאו הארגוני המקרטע יחזור לקצבי צמיחה שאפיינו אותו לפני הקורונה. על הקפיצות של תקופת הקורונה, אף אחד בכלל לא מדבר.
"קצבי הגידול של התעשייה ברובם שליליים והיא הופכת לשכונה לא אטרקטיבית, אבל אני מאמין שלא תם עידן הווידיאו. בקורונה היה טירוף של ביקושים ואחרי זה באו אלינו לקוחות ואמרו תנו לנו לקחת אוויר ולעשות סדר במה שקנינו. לאחר מכן, באה ההתרסקות של השווקים, עכשיו מתחילים לראות עלייה וזה מתבטא גם במניה. אנשים מתחילים לזהות את השינוי לטובה בתעשייה"
הרגל הוותיקה ביותר, שמניבה כרבע מההכנסות, רווחית, אך לא צומחת היא פתרונות לניהול גישה עבור מפעילי תקשורת בהם גם סלקום. קלטורה מנהלת את הגישה לתוכן ולפעמים גם את הממשק למשתמש, כאשר המודל העסקי הוא תשלום של מפעיל התקשורת עבור מנוי. לקלטורה יש נתח משמעותי בשוק זה, אבל הוא דועך כי רובו עובר לחברות הסטרימינג שפיתחו פתרונות פנימיים משלהן. הרגל השנייה היא תחום החינוך וההוראה, שם קלטורה פרחה בקורונה והצליחה לקבל דריסת רגל בכל המוסדות האקדמיים הנחשבים. שם היא משמשת כפורטל, והמערכת לניהול ההרצאות המוקלטות או המשודרות, מחוברת גם למערכת הציונים ויודעת גם להקפיץ תוך כדי הצפיה בוחן עם שאלות על התוכן. תחום זה מתחיל להתאושש מעט אחרי שהגיעה לרוויה בתקופת הקורונה וכך גם השוק הארגוני, הרגל השלישית והמבטיחה יותר של קלטורה. כאן היא מנהלת את פורטל הווידיאו הארגוני עבור הבנקים הגדולים ובהם ג'יי פי מורגן, HSBC או וולס פארגו, חברות ייעוץ ובהן PWC ו־EY, וגם לענקיות הייטק כמו אורקל או אדובי וכמובן הלקוחה המרכזית - אמזון, עבורה ניהלה קלטורה בשיא הקורונה את כנס הלקוחות השנתי החשוב ביותר RE INVENT. לפי יקותיאל, יש הרבה סינרגיה בין תחומי הפעילות של קלטורה. הלמידה באוניברסיטאות דומה ללמידה בארגונים גדולים, בעיקר היום כשצריך ללמד את העובדים כישורים חדשים לעתים תכופות וגם כניסת הבינה המלאכותית שמאוד מקלה על יצירת תוכן ווידיאו משנה את התמונה.
מהלך מבוקר של מכירה
אף שיקותיאל מתוקף תפקידו מחוייב לשדר אופטימיות, נראה כי גם הוא הבין שאם יש לקלטורה עתיד הוא נמצא בעיקר בגזרת המיזוגים והרכישות. לא כמו ניסיון ההשתלטות שהיה ב־2022, אך כן באמצעות מהלך מבוקר של מכירת החברה לשחקן אחר תוך ניצול השווי הנמוך שלה, או דווקא שימוש בקופת המזומנים לביצוע רכישת חברה שתעלה את קלטורה בשרשרת המזון, אולי גם לכיוונים של יצירת תוכן. "זה לא סוד שיש בשוק שלנו יותר מדי שחקנים שרצים אחרי מעט מדי הכנסות ולכן חייבת להיות קונסולידציה. אנחנו לא יושבים בשקט, אלא רוצים לעשות מהלך אסטרטגי ולשם כך הבאתי את ג'ון דוהרטי, שהיה לפני כן בכיר בוורייזון לתפקיד סמנכ"ל כספים. נוכל לחזור לקצב צמיחה דו־ספרתי, לא גבוה, אין שום סיבה שזה לא יקרה, אבל כן, אנחנו באבולוציה, לא ברבולוציה", מנמיך יקותיאל את הציפיות. מעבר לגיוס סמנכ״ל הכספים, בקלטורה עובדים גם עם ג׳פריס, ולא יתנגדו לשחזר את התסריט של אינוביד, ישראלית נוספת שפועלת בשוק לא רחוק של ניהול קמפיינים דיגיטליים בווידאו. גם היא הונפקה ב2021 בשווי של כ־1.3 מיליארד דולר, מחקה כ־90% ונמכרה באחרונה בחצי מיליארד דולר.