איך הנפקה עובדת?
הנפקה ראשונית לציבור, או הנפקה ראשונה, היא המכירה הראשונה של מניות שהונפקה על ידי חברה לציבור. לפני הנפקה, החברה נחשבת לפרטית, כאשר מספר קטן יחסית של בעלי מניות מורכב בעיקר ממשקיעים מוקדמים (כמו המייסדים, משפחותיהם וחבריהם) ומשקיעים מקצועיים (כמו בעלי הון). הציבור לעומת זאת מורכב מכל אחד אחר - כל משקיע אינדיבידואלי או מוסדי שלא היה מעורב בימיה הראשונים של החברה ומעוניין לקנות מניות בחברה. עד שמניות של חברה מוצעות למכירה לציבור, הציבור לא יכול להשקיע בה. אתה יכול לפנות לבעלי חברה פרטית בנושא, אך הם לא מחויבים למכור לך כלום. לעומת זאת, חברות ציבוריות מכרו לפחות חלק ממניותיה לציבור שיסחרו בבורסה.
שלב 1: מציאת חתם (6 חודשים לפני ההנפקה)
ברגע שהחברה מרגישה שיש לה את צוות הניהול, התהליכים והבקרות והפריטים האחרים שמיועדים להנפקה, השלב הבא הוא לבחור קבוצה של בנקי השקעות, המכונים חתמים, לנהל את ההנפקה. תהליך הראיונות הזה ידוע בענף כ"bake off ". החברה תראיין כמה בנקים להשקעה כדי לקבוע איזה מהם יוביל את תהליך ההנפקה, ואילו אחרים יהיו חלק מקבוצת החיתום. בנקי השקעות שהם בדרך כלל חתמים מובילים כוללים:
לאחר בחירת החתן הראשי, החברה והחתם הראשי יבחרו בבנקי ההשקעות האחרים שיהיו חלק מקבוצת החיתום. הבחירה בתור חתם מוביל בהנפקה היא עניין גדול (כלכלית ויוקרתית), ובנקי השקעות מתחרים באכזריות להשיג את המנדט של החתמים הראשי.
אילו בנקים נבחרים? זה תלוי.
יש חברות שכבר יש להן קשרים קרובים עם חברות כמו מורגן סטנלי, קרדיט סוויס, גולדמן זאקס או אחרות. שיקול אחד הוא האם לבנקאים יש מומחיות בתחום בו אתם עובדים, כמו ביוטק.
שיקול נוסף הוא ההפצה. מרבית החברות מעוניינות בכמה שיותר משקיעים להחזיק מניות בחברה. לחלק מהבנקים רשתות הפצה רחבות יותר מאחרות. לחלקם מומחיות בהפצת מניות למוסדיים.
חברות גדולות אולי נראות כמו בחירות מובנות מאליהן, אך בוטיקים אזוריים קטנים יותר או השקעות עשויים לקיים יחסים עם משקיעים מאוד ספציפיים שעשויים להתאים יותר.
דבר אחד בטוח: לחברה עם עסק חזק יהיו הרבה בנקאים שמתמודדים על העסקה הרווחית מאוד שלהם.
כמה משתלם? עבור הנפקה קטנה (כמאה מיליון דולר) זה יכול להיות גבוה עד 6 עד 7 אחוז מהציפה. בדרך כלל ככל שההנפקה גדולה יותר, כך העמלה קטנה יותר, כך שהנפקה גדולה יותר ואיכותית יותר בדרך כלל תחויב בגין 3 עד 5 אחוזים.
שלב 2: פגישת ה- kick off (ארבעה חודשים לפני הנפקה)
לאחר בחירת קבוצת החיתום, מתקיימת "ישיבת kickoff" או "מפגש ארגוני". בפגישה זו משתתפים ההנהלה הבכירה של החברה, החתמים ועורכי הדין. נדון בפגישה כוללים נושאים כמו תהליך ההנפקה, ציר הזמן לתהליך, תפקידים ואחריות, ונושאים משפטיים וחשבונאיים.
אחרי פגישת הפתיחה בדרך כלל סדרה של פגישות נאותות. זה כולל בירורים מסחריים, משפטיים וכספיים, באמצעותם הצדדים העובדים על ההנפקה זוכים להבנה מפורטת של עסק החברה. זה מאפשר להם לוודא שהכל תקין בעסק ולבסס את המציאות והקיימות שלו, וכי החברה וההנהלה שלה מוכנים למעשה לחיים "ציבוריים". הבנה כזו של העסק נחוצה גם לצורך מתווה מסמך רישום מקיף המסכם את כל המידע הנדרש על ידי המשקיעים לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי השקעה במניות החברה.
שלב 3: ניסוח סשנים והגשת הצהרת רישום SEC (שלושה חודשים לפני ההנפקה)
לאחר שיוחלט על צוות הבנקאים, עורכי דין ורואי חשבון, הבנקאי יתחיל לנסח מסמך S-1.
זהו טופס ההרשמה הנדרש על ידי נציבות ניירות ערך (SEC). זהו המסמך המשפטי המספר לעולם על תוכניות החברה, המודל העסקי שלה, התחרות, הממשל התאגידי, הסיכונים, פיצויים...
מדוע החברה צריכה לחשוף כל כך הרבה מידע? ה- SEC מעוניין בשקיפות רבה ככל האפשר כדי להבטיח למשקיעים מספיק מידע בכדי לקבל החלטות השקעה נבונות.
לאחר מכן המסמך מוגש ל- SEC לבדיקתם. בעבר תיוק זה היה ציבורי, כמו גם כל עדכונים. חברות רבות לא חשו בנוח עם זה, מכיוון שהן נדרשו לחשוף מידע מפורט לכולם - כולל מתחרותיה.
ה- SEC סוקר את המסמכים ומספק הערות. לאחר שהחברה מקבלת את הערות ה - SEC הצהרת הרישום מתוקנת ומוגשת שוב ל - SEC תהליך זה חוזר ונשנה עד שה SEC יהיה מרוצה.
בזמן שה- SEC בוחן את המסמכים, החברה מתכוננת ל"חשיפה" שלה, שהוא סדרת פגישות שיווק עם משקיעים מוסדיים שעשויים לקנות מניות בהנפקה. הכנת תכנית הדרכים כוללת הכוללת את סיכום ההנפקה של מכירות החתמים. החברה תחליט גם באיזו בורסה מניות החברה ייסחרו לאחר ההנפקה. לכל בורסה יש קריטריונים מסוימים אשר יש לעמוד בהם כדי להירשם בבורסה, כגון הכנסות, נכסים וכו'. החברה מגישה בקשה לבורסה כדי שירשמו מניותיה בבורסה.
(כיום, הודות לחקיקה חדשה המכונה ACT JOBES רוב החברות (למעט הגדולות ביותר) יכולות להגיש סודיות.
יתכנו כמה "תיקונים" בהגשה שכן החברה מעדכנת מידע פיננסי ומוסיפה פרטים נוספים, כגון איזה בורסה הם מתכננים להירשם.
לאחר שה- SEC יאשר את המסמך, והם מסתפקים בכך שהיה מספיק מידע וחשיפות, החברה יכולה להגיש S-1 "ציבורית".
שלב 4: מופע הדרכים The Road Show (שבועייפ-שלושה שבועות לפני ההנפקה)
לאחר שה- SEC מסר את דבריו והצהרות הרישום של החברה הושלמו (למעט מידע על מחירים), בנקי ההשקעות השלימו את בדיקת הנאותות שלהם וקיבלו את אישורי הוועדה הפנימיים שלהם, החברה תצא לחשיפה/מופע דרכים. מופעי דרכים אלה נמשכים כשבועיים, ובנק ההשקעות המוביל יוביל את הנהלת החברה ברחבי הארץ להיפגש עם משקיעים מוסדיים כדי לייצר עניין עבור ההנפקה.
במהלך תהליך זה, קבוצה בבנק ההשקעות המוביל, הנקראת קבוצת שוק ההון, תתקשר למשקיעים המוסדיים לאחר פגישותיהם כדי להעריך את העניין שלהם ברכישת מניות החברה בהנפקה.
קבוצת שוקי ההון תנהל רישום של משקיעים פוטנציאליים, כמה מניות הם מוכנים לרכוש בהנפקה ואיזה מחיר למניה הם מוכנים לשלם.
בתהליך זה, קבוצת שוקי ההון בונה "פנקס הזמנות" ובאמצעות מידע זה בנק ההשקעות והחברה יכולים להחליט כמה מניות להנפיק באיזה מחיר.
לאחר מכן משיקה החברה חשיפה. סיור למפגש עם משקיעים, בתחילת מופע הדרכים, יוכרזו התנאים להנפקה. החברה תאמר כי הם מבקשים למכור, למשל, 10 מיליון מניות בין 18 ל -20 דולר.
כיצד הם קובעים את המחיר והגודל? בדרך כלל בנקאים יבדקו מספר מדדים, כולל הערך הנוכחי של תזרים המזומנים של החברה, שווי החברה ביחס למכירות או תזרים מזומנים, או שווי מתחרים דומים שכבר נסחרים באופן ציבורי.
שלב 5 – תימחור ההנפקה
כאשר החברה, בנקי ההשקעות והמוסדיים הסכימו כולם על מחיר ומספר המניות הכולל, וה- SEC מעניקה להנפקה את ברכתה, מחיר ההנפקה מתומחר ונמכר. המכניקה מסובכת, אך בפועל הנפקה היא תהליך בן שלושה שלבים: ראשית, המניות נמכרות לחתמים; שנית, החתמים מוכרים מייד את המניות למשקיעים המוסדיים שהזמינו הזמנות במהלך החשיפה ולקבוצה נבחרת של משקיעים אחרים; ושלישית, המניות מתחילות להיסחר בבורסה. בגלל התהליך המסובך הזה, מחיר ההנפקה (שזה המחיר בו נמכרים המניות למשקיעים) שונה מהמחיר בו הוא נסחר לראשונה בבורסה.
שלב 6 – המסחר
ההנפקה מתומחרת בדרך כלל בלילה לפני שהיא מתחילה להיסחר בבורסה. התמחור כולל "הנחה של הנפקה" מובנית בסביבות 15% כתמריץ עבור המוסדיים לקנות מניה מסוכנת זו. מכיוון שכולם יודעים על ההנחה המובנית הזו, צפוי שהמניה תתחיל לסחור בפרמיה למחיר ההנפקה. עלייה זו ממחיר ההנפקה למסחר הראשוני נקראת "פופ הנפקה" או "פופ מחירים". (למשל, Dropbox תמחרה את ההנפקה שלה ב 21.00 $ אך נסחרה ביומה הראשון ב 29.00 $ וזה מייצג זינוק של 38% ממחיר התמחור.
בשלב זה החברה היא כיום חברה הנסחרת בבורסה.
מחיר הפתיחה נבחר כך שהיצע והביקוש יהיו מאוזנים ככל האפשר. לאחר ההחלטה על מחיר הפתיחה, יצרנית השוק המיועדת (DMM) חוסמת כל כניסה של הזמנות חדשות. לאחר מכן, DMM מכניסה את כל ההזמנות המקובלות למערכת, ומתאימה לקונים ומוכרים בהתבסס על המחירים והכמויות שהגישו.
תפקיד הייצוב
ברגע שמניות ההנפקה חופשיות להיסחר, בנק ההשקעות צריך למלא תפקיד תומך. לבנק יש אפשרות להגדיל את ההנפקה ב -15% במחיר ההנפקה כדי למתן את העלייה.
אופציה זו מכונה בדרך כלל "הנעל הירוקה." המונח בא מהחברה הראשונה, ייצור הנעליים הירוקות (כיום נקראת(Stride Rite Corporation המאפשרת לחתמים להשתמש בפרקטיקה זו בהנפקה. הנעל הירוקה, או סתם "נעל", מופעלת ברוב המוחלט של ההנפקות.
ה"נעל" זמינה לבנק ההשקעות עד 30 יום ומתגמלת את הבנק על נטילת סיכון הייצוב.
שלב 7: מחקר בנושא הנפקות (25–40 יום לאחר הנפקה)
בנקי השקעות שהם חלק מצוות החיתום אינם יכולים לפרסם מחקר עד 25 יום לאחר שהחברה תצא לפומבי; 40 יום במקרה של חברות גדולות. עם זאת, חברות השקעות שאינן חלק מתהליך החיתום יכולות לפרסם מחקרים בכל עת.
שלב 8: תום תקופת הנעילה
עובדים ומשקיעים שרכשו בשלב המוקדם בדרך כלל לא זוכים למכור את מניותיהם עד לשחרור נעילת החתמים 180 יום לאחר סיום ההנפקה.
מקור: wall street
medium.com/wall-stre...po-work-37d02f2d5ded
הנפקה ראשונית לציבור, או הנפקה ראשונה, היא המכירה הראשונה של מניות שהונפקה על ידי חברה לציבור. לפני הנפקה, החברה נחשבת לפרטית, כאשר מספר קטן יחסית של בעלי מניות מורכב בעיקר ממשקיעים מוקדמים (כמו המייסדים, משפחותיהם וחבריהם) ומשקיעים מקצועיים (כמו בעלי הון). הציבור לעומת זאת מורכב מכל אחד אחר - כל משקיע אינדיבידואלי או מוסדי שלא היה מעורב בימיה הראשונים של החברה ומעוניין לקנות מניות בחברה. עד שמניות של חברה מוצעות למכירה לציבור, הציבור לא יכול להשקיע בה. אתה יכול לפנות לבעלי חברה פרטית בנושא, אך הם לא מחויבים למכור לך כלום. לעומת זאת, חברות ציבוריות מכרו לפחות חלק ממניותיה לציבור שיסחרו בבורסה.
שלב 1: מציאת חתם (6 חודשים לפני ההנפקה)
ברגע שהחברה מרגישה שיש לה את צוות הניהול, התהליכים והבקרות והפריטים האחרים שמיועדים להנפקה, השלב הבא הוא לבחור קבוצה של בנקי השקעות, המכונים חתמים, לנהל את ההנפקה. תהליך הראיונות הזה ידוע בענף כ"bake off ". החברה תראיין כמה בנקים להשקעה כדי לקבוע איזה מהם יוביל את תהליך ההנפקה, ואילו אחרים יהיו חלק מקבוצת החיתום. בנקי השקעות שהם בדרך כלל חתמים מובילים כוללים:
לאחר בחירת החתן הראשי, החברה והחתם הראשי יבחרו בבנקי ההשקעות האחרים שיהיו חלק מקבוצת החיתום. הבחירה בתור חתם מוביל בהנפקה היא עניין גדול (כלכלית ויוקרתית), ובנקי השקעות מתחרים באכזריות להשיג את המנדט של החתמים הראשי.
אילו בנקים נבחרים? זה תלוי.
יש חברות שכבר יש להן קשרים קרובים עם חברות כמו מורגן סטנלי, קרדיט סוויס, גולדמן זאקס או אחרות. שיקול אחד הוא האם לבנקאים יש מומחיות בתחום בו אתם עובדים, כמו ביוטק.
שיקול נוסף הוא ההפצה. מרבית החברות מעוניינות בכמה שיותר משקיעים להחזיק מניות בחברה. לחלק מהבנקים רשתות הפצה רחבות יותר מאחרות. לחלקם מומחיות בהפצת מניות למוסדיים.
חברות גדולות אולי נראות כמו בחירות מובנות מאליהן, אך בוטיקים אזוריים קטנים יותר או השקעות עשויים לקיים יחסים עם משקיעים מאוד ספציפיים שעשויים להתאים יותר.
דבר אחד בטוח: לחברה עם עסק חזק יהיו הרבה בנקאים שמתמודדים על העסקה הרווחית מאוד שלהם.
כמה משתלם? עבור הנפקה קטנה (כמאה מיליון דולר) זה יכול להיות גבוה עד 6 עד 7 אחוז מהציפה. בדרך כלל ככל שההנפקה גדולה יותר, כך העמלה קטנה יותר, כך שהנפקה גדולה יותר ואיכותית יותר בדרך כלל תחויב בגין 3 עד 5 אחוזים.
שלב 2: פגישת ה- kick off (ארבעה חודשים לפני הנפקה)
לאחר בחירת קבוצת החיתום, מתקיימת "ישיבת kickoff" או "מפגש ארגוני". בפגישה זו משתתפים ההנהלה הבכירה של החברה, החתמים ועורכי הדין. נדון בפגישה כוללים נושאים כמו תהליך ההנפקה, ציר הזמן לתהליך, תפקידים ואחריות, ונושאים משפטיים וחשבונאיים.
אחרי פגישת הפתיחה בדרך כלל סדרה של פגישות נאותות. זה כולל בירורים מסחריים, משפטיים וכספיים, באמצעותם הצדדים העובדים על ההנפקה זוכים להבנה מפורטת של עסק החברה. זה מאפשר להם לוודא שהכל תקין בעסק ולבסס את המציאות והקיימות שלו, וכי החברה וההנהלה שלה מוכנים למעשה לחיים "ציבוריים". הבנה כזו של העסק נחוצה גם לצורך מתווה מסמך רישום מקיף המסכם את כל המידע הנדרש על ידי המשקיעים לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי השקעה במניות החברה.
שלב 3: ניסוח סשנים והגשת הצהרת רישום SEC (שלושה חודשים לפני ההנפקה)
לאחר שיוחלט על צוות הבנקאים, עורכי דין ורואי חשבון, הבנקאי יתחיל לנסח מסמך S-1.
זהו טופס ההרשמה הנדרש על ידי נציבות ניירות ערך (SEC). זהו המסמך המשפטי המספר לעולם על תוכניות החברה, המודל העסקי שלה, התחרות, הממשל התאגידי, הסיכונים, פיצויים...
מדוע החברה צריכה לחשוף כל כך הרבה מידע? ה- SEC מעוניין בשקיפות רבה ככל האפשר כדי להבטיח למשקיעים מספיק מידע בכדי לקבל החלטות השקעה נבונות.
לאחר מכן המסמך מוגש ל- SEC לבדיקתם. בעבר תיוק זה היה ציבורי, כמו גם כל עדכונים. חברות רבות לא חשו בנוח עם זה, מכיוון שהן נדרשו לחשוף מידע מפורט לכולם - כולל מתחרותיה.
ה- SEC סוקר את המסמכים ומספק הערות. לאחר שהחברה מקבלת את הערות ה - SEC הצהרת הרישום מתוקנת ומוגשת שוב ל - SEC תהליך זה חוזר ונשנה עד שה SEC יהיה מרוצה.
בזמן שה- SEC בוחן את המסמכים, החברה מתכוננת ל"חשיפה" שלה, שהוא סדרת פגישות שיווק עם משקיעים מוסדיים שעשויים לקנות מניות בהנפקה. הכנת תכנית הדרכים כוללת הכוללת את סיכום ההנפקה של מכירות החתמים. החברה תחליט גם באיזו בורסה מניות החברה ייסחרו לאחר ההנפקה. לכל בורסה יש קריטריונים מסוימים אשר יש לעמוד בהם כדי להירשם בבורסה, כגון הכנסות, נכסים וכו'. החברה מגישה בקשה לבורסה כדי שירשמו מניותיה בבורסה.
(כיום, הודות לחקיקה חדשה המכונה ACT JOBES רוב החברות (למעט הגדולות ביותר) יכולות להגיש סודיות.
יתכנו כמה "תיקונים" בהגשה שכן החברה מעדכנת מידע פיננסי ומוסיפה פרטים נוספים, כגון איזה בורסה הם מתכננים להירשם.
לאחר שה- SEC יאשר את המסמך, והם מסתפקים בכך שהיה מספיק מידע וחשיפות, החברה יכולה להגיש S-1 "ציבורית".
שלב 4: מופע הדרכים The Road Show (שבועייפ-שלושה שבועות לפני ההנפקה)
לאחר שה- SEC מסר את דבריו והצהרות הרישום של החברה הושלמו (למעט מידע על מחירים), בנקי ההשקעות השלימו את בדיקת הנאותות שלהם וקיבלו את אישורי הוועדה הפנימיים שלהם, החברה תצא לחשיפה/מופע דרכים. מופעי דרכים אלה נמשכים כשבועיים, ובנק ההשקעות המוביל יוביל את הנהלת החברה ברחבי הארץ להיפגש עם משקיעים מוסדיים כדי לייצר עניין עבור ההנפקה.
במהלך תהליך זה, קבוצה בבנק ההשקעות המוביל, הנקראת קבוצת שוק ההון, תתקשר למשקיעים המוסדיים לאחר פגישותיהם כדי להעריך את העניין שלהם ברכישת מניות החברה בהנפקה.
קבוצת שוקי ההון תנהל רישום של משקיעים פוטנציאליים, כמה מניות הם מוכנים לרכוש בהנפקה ואיזה מחיר למניה הם מוכנים לשלם.
בתהליך זה, קבוצת שוקי ההון בונה "פנקס הזמנות" ובאמצעות מידע זה בנק ההשקעות והחברה יכולים להחליט כמה מניות להנפיק באיזה מחיר.
לאחר מכן משיקה החברה חשיפה. סיור למפגש עם משקיעים, בתחילת מופע הדרכים, יוכרזו התנאים להנפקה. החברה תאמר כי הם מבקשים למכור, למשל, 10 מיליון מניות בין 18 ל -20 דולר.
כיצד הם קובעים את המחיר והגודל? בדרך כלל בנקאים יבדקו מספר מדדים, כולל הערך הנוכחי של תזרים המזומנים של החברה, שווי החברה ביחס למכירות או תזרים מזומנים, או שווי מתחרים דומים שכבר נסחרים באופן ציבורי.
שלב 5 – תימחור ההנפקה
כאשר החברה, בנקי ההשקעות והמוסדיים הסכימו כולם על מחיר ומספר המניות הכולל, וה- SEC מעניקה להנפקה את ברכתה, מחיר ההנפקה מתומחר ונמכר. המכניקה מסובכת, אך בפועל הנפקה היא תהליך בן שלושה שלבים: ראשית, המניות נמכרות לחתמים; שנית, החתמים מוכרים מייד את המניות למשקיעים המוסדיים שהזמינו הזמנות במהלך החשיפה ולקבוצה נבחרת של משקיעים אחרים; ושלישית, המניות מתחילות להיסחר בבורסה. בגלל התהליך המסובך הזה, מחיר ההנפקה (שזה המחיר בו נמכרים המניות למשקיעים) שונה מהמחיר בו הוא נסחר לראשונה בבורסה.
שלב 6 – המסחר
ההנפקה מתומחרת בדרך כלל בלילה לפני שהיא מתחילה להיסחר בבורסה. התמחור כולל "הנחה של הנפקה" מובנית בסביבות 15% כתמריץ עבור המוסדיים לקנות מניה מסוכנת זו. מכיוון שכולם יודעים על ההנחה המובנית הזו, צפוי שהמניה תתחיל לסחור בפרמיה למחיר ההנפקה. עלייה זו ממחיר ההנפקה למסחר הראשוני נקראת "פופ הנפקה" או "פופ מחירים". (למשל, Dropbox תמחרה את ההנפקה שלה ב 21.00 $ אך נסחרה ביומה הראשון ב 29.00 $ וזה מייצג זינוק של 38% ממחיר התמחור.
בשלב זה החברה היא כיום חברה הנסחרת בבורסה.
מחיר הפתיחה נבחר כך שהיצע והביקוש יהיו מאוזנים ככל האפשר. לאחר ההחלטה על מחיר הפתיחה, יצרנית השוק המיועדת (DMM) חוסמת כל כניסה של הזמנות חדשות. לאחר מכן, DMM מכניסה את כל ההזמנות המקובלות למערכת, ומתאימה לקונים ומוכרים בהתבסס על המחירים והכמויות שהגישו.
תפקיד הייצוב
ברגע שמניות ההנפקה חופשיות להיסחר, בנק ההשקעות צריך למלא תפקיד תומך. לבנק יש אפשרות להגדיל את ההנפקה ב -15% במחיר ההנפקה כדי למתן את העלייה.
אופציה זו מכונה בדרך כלל "הנעל הירוקה." המונח בא מהחברה הראשונה, ייצור הנעליים הירוקות (כיום נקראת(Stride Rite Corporation המאפשרת לחתמים להשתמש בפרקטיקה זו בהנפקה. הנעל הירוקה, או סתם "נעל", מופעלת ברוב המוחלט של ההנפקות.
ה"נעל" זמינה לבנק ההשקעות עד 30 יום ומתגמלת את הבנק על נטילת סיכון הייצוב.
שלב 7: מחקר בנושא הנפקות (25–40 יום לאחר הנפקה)
בנקי השקעות שהם חלק מצוות החיתום אינם יכולים לפרסם מחקר עד 25 יום לאחר שהחברה תצא לפומבי; 40 יום במקרה של חברות גדולות. עם זאת, חברות השקעות שאינן חלק מתהליך החיתום יכולות לפרסם מחקרים בכל עת.
שלב 8: תום תקופת הנעילה
עובדים ומשקיעים שרכשו בשלב המוקדם בדרך כלל לא זוכים למכור את מניותיהם עד לשחרור נעילת החתמים 180 יום לאחר סיום ההנפקה.
מקור: wall street
medium.com/wall-stre...po-work-37d02f2d5ded
,The quieter you become
the more you can hear
(Ram Dass)
the more you can hear
(Ram Dass)